רק מודעות לא מספיקה

מודעות היא הצעד הראשון בכל תהליך התפתחות. לראות, להכיר, להודות בדבר, התנהגות, תחושה שלא היינו מודעים לה קודם. להרגיש את המקומות הכואבים, להבים את הטעות, להכיר בזה שאנו פוגעים בעצמנו. לקחת אחריות על החלק שלנו במצב הנוכחי.

לפני שלב המודעות יש הכחשה, התעלמות, דחיינות או מצב של "כן, אני יודע.ת שהבעיה שם, אבל מעדיפ.ה לא רוצה לראות אותה ופשוט להתעלם."

למה?

כי להיות במודעות יכול לכאוב. לא נעים להודות שיש בנו משהו שמצריך עבודה, שחלק מההתנהגות פוגעת בנו, שיש חלק שעדיין כואב ואין ברירה- הגיע הזמן לעשות משהו. לפעמים גם לא יודעים איך לתקן ומה לעשות כדי לשפר את המצב, או פשוט חיים בחוסר מודעות מוחלטת.

מצד אחד זה מצב מפחיד.

מצד שני, מודעות היא מקפצה גדולה קדימה. רגע של: "אוקי, הבנתי, זה לא נעים אבל אני בוחר.ת לא לשקוע בכעס או האשמה אלא להיפך- זאת הזדמנות לשפר, לדייק או לשנות לגמרי את כיוון חיי."

אחרי שמשהו עולה למודעות ותופס את תשומת ליבנו, יש שלב של עיכול. לעכל את מה שאנו רואים. מרגישים, חושבים. גם זה שלב לא תמיד פשוט. אבל העיכול הוא שלב הכרחי וחשוב. לעמוד במקום, להרגיש, להבין.

אחרי שמסיימים לעכל השאלה הבאה היא: טוב, מה עכשיו? מה אני עושה מחר? איך אני משנה את הדברים לכיוון הרצוי?

בשביל זה יש כלים מעשיים. בכל מפגש אימוני איתי יש מודעות אבל גם כלים. הכלי הוא זה שתצאו איתו אחר כך הביתה ותתחילו לשפר את החיים שלכם. אני נותנת לכם את חכה ולא את דגים.

אז דברו איתי ובואו נצא לדרך. אני מבטיחה לעמוד, להכיל, לכוון ולחזק אותכם- לא משנה מה תגלו.