מהו ביטחון עצמי?

ביטחון עצמי מתחיל להיווצר מרגע שנולדים. כל מה שילד חווה בתוכו וסביבו עד גיל 6-7 נספג במוחו- הטוב והרע כאחד.

אם ההורים שמים דגש על הצלחותיו ומעצימים אותו, אם הוא מקבל תשבחות על מעשיו טובים, אם הוא מרגיש אהוב דרך מילים ומגע- הילד מרגיש בטוח ומוגן והכי חשוב- שווה ובעל ערך.

אם זה לא קורה- יש קושי בהיווצרות ביטחון עצמי בריא וחזק והילד לא יפתח אמונה בעצמו וביכולותיו. אם הסביבה מתמקדת בדברים השליליים שהוא עושה, אם יש עליו ביקורת מתמדת, אם כועסים עליו שוב ושוב- הילד ירגיש לא מוצלח, לא אהוב וחסר ערך.

הוא סופג הכל - כל מילה, כל מבט, את נימת הקול והתנועה ומאמין שכל מה שנאמר עליו הוא נכון. הרי מי אומר את הדברים האלה? דמויות הסמכות בחייו: ההורים, המורים, הגננת. אין לו (להבדיל מאדם בוגר) את היכולת לסנן את הנאמר ולהגן על עצמו מפני הביקורת.

אם הילד שעכשיו הוא כבר בוגר לא עבר תהליך לבנייה וחיזוק הביטחון והערך העצמי, הדבר ישפיע על החלטותיו, על בחירת בן.ת הזוג, על בחירת מקצוע ועוד. "לא אשאף גבוה, הרי ממילא לא אצליח להגיע למטרה", "אבחר בן.ת זוג שהם לא ברמה שלי, כי אני לא כ"כ שווה", "לא אלמד באוניברסיטה כי אין סיכוי שאצליח בפסיכומטרי". 

רוב הזמן הוא ירגיש פחות מוצלח/ חכם/ יפה/ שווה מאחרים.

אפשר וכדאי מאוד לתקן את נזקי העבר בעזרת תהליך קצר וממוקד.

אז אם אתם מזדהים עם הנאמר, דברו איתי. אני מאמנת התפתחותית ומומחית לחיזוק הביטחון והערך העצמי. חבל שתמשיכו לסבול.