מה עוזר להישאר שפוים בתקופה קשה?

יום רביעי לפני ראש השנה של 2022 היה יום בו התחילה תקופה מאוד מאתרגרת בשבילי. אם אתם רוצים את האמת- הכי מאתגרת שהייתה לי אי פעם. האדם הכי קרוב אלי נאבק על חייו ואני עומדת מהצד ומתהלכת בין תקווה לייאוש, בין לעזור ללא להפריע, להקל, לתמוך, לתת תקווה ולחזק.

תתפלאו אולי, אבל העבודה שלי עוזרת לי להישאר שפויה ועם כוחות להמשך המאבק. כל מפגש אימוני מפיח בי כוח ונותן אתנחתא מבורכת מאוד מהדאגה האין סופית.

להרבה אנשים הדבר שהכי טבעי ומובן לעשות בתקופה כזאת הוא לוותר על כל מה שלא נחוץ: להתפטר מהעבודה, לזנוח קשרים חברתיים, לא לצאת לבילויים, לא לענות לטלפונים, פשוט להיתכנס לתוך הכאב ולטפל רק במה שממש נחוץ- ילדים, כביסה ואוכל. כל השאר יכול לחכות.

כל מי שמלווה אדם בשעתו הקשה נאבק לא רק עליו אלא גם על עצמו. על השפיות, הבריאות הפיזית והנפשית, על היכולת לחשוב בהגיון, לקבל החלטות נכונות, ולהמשיך למלא את התפקיד של ההורה בצורה כמה שיותר טובה. 

ומאיפה יבוא הכוח לעשות את כל הנ"ל? מהדברים שעושים לכם טוב, מרימים את מצב הרוח, מסיחים את הדעת ומאווררים את המוח, ממלאים את המצברים. זה ממש בסדר לצאת עם החברות בזמן שאימך מאושפזת. גם לשים מוזיקה בפול ווליום, לרקוד ולקפוץ- אין בזה שום דבר פסול. לעשות ספורט ולצאת לנשום אוויר גם מצויינים להעלת מצב הרוח. ודרך אגב, אחת הדרכים הכי טובות להורדת המטח הוא לבכות. כן, פשוט לבכות. דמעות, יללות, הנחות, צעקות- הכל כשר.

אז אל תוותרו על מה שעוזר לכם בתקופה קשה. אני יודעת שזה לא פשוט וצריך ממש להתאמץ ולהאבק כדי למצוא זמן וראש פנוי, אבל זה ממש חשוב. אם אתם תקרסו מאפיסת כוחות- הכל יתמוטט.